אחרי לימודי התואר השני בפסיכולוגיה תעסוקתית, היה לי ברור שאני רוצה יותר.

שוב ושוב, דרך כלי אבחון, שאלונים והתבוננות פנימית, חזרו אצלי נושאים של יצירה, יזמות, זהות וביטוי. החיבור לעולם האומנותי לא היה מקרי, אלא משהו שהתעקש להופיע. משם הדרך לעבודה עם אומני במה הייתה טבעית.

במהלך תקופת הקורונה ערכתי מחקר רחב, במסגרתו ראיינתי עשרות אומני במה. דרך השיחות האלה התחדד פער משמעותי: מצד אחד עומק רגשי, רגישות, חשיפה ולחץ מתמשך. מצד שני מעט מאוד ידע, שיח מקצועי או אנשי טיפול שמכירים באמת את העולם הזה מבפנים. הפער הזה הפך לנקודת המוצא של העשייה שלי.

מאז אני חוקרת, לומדת ומלווה מנטלית אומני במה, בהם שחקנים, רקדנים, מוזיקאים, סטנדאפיסטים ומנטליסטים. המטרה היא לא “להקשיח” או לדחוף להישגים בכל מחיר, אלא לאפשר 'פיק פרפורמנס' מתוך רווחה נפשית, חיבור לערכים ויציבות פנימית, ולא מתוך דימוי של האומן המיוסר.
במקביל, העמקתי בלימודי תרפיית קבלה ומחויבות (ACT), גישה שהפכה לתשוקה מקצועית ואישית. הגישה הזו מאפשרת עבודה מדויקת עם חרדה, חשיבת יתר, תקיעות ופער בין ערכים לחיים בפועל. לא רק אצל אומנים, אלא גם אצל אנשים וארגונים שפועלים בעומס גבוה, בחשיפה, או בקצב שלא משאיר הרבה מקום לעצירה. כאלה שמרגישים שהחיים שלהם “בסדר גמור”, אבל מבפנים משהו מבקש יותר. יותר משמעות, יותר דיוק, יותר חיות.

מעבר לליווי אישי, אני מעבירה סדנאות ייעודיות לאומנים, וכן סדנאות לארגונים וצוותים המעוניינים לחזק את החוסן המנטלי, להפחית שחיקה, וליצור תנאים שבהם אנשים מרגישים טוב יותר וגם מצליחים יותר בעשייה שלהם.
בנוסף, אני יוצרת ומנחה את הפודקאסט “כניסת אומנים”, שבו אני משוחחת עם אומני במה על הפן המנטלי של המקצוע, ומבקשת להרחיב את השיח והמודעות סביב מה זה באמת אומר להיות אומן.

העבודה שלי מבוססת על התמסרות לתהליך. אני עובדת עם אנשים שמוכנים להתבונן פנימה באומץ, לשהות במורכבות, ולבחור שוב ושוב במה שחשוב להם באמת. אני מאמינה בטיפול בגובה העיניים, שיש בו קשר, הומור וכנות. שילוב בין שיח על העבר לבין עבודה עם מה שקורה כאן ועכשיו, בין עומק רגשי לבין כלים פרקטיים, ולעיתים גם שיעורי בית. זו עבודה משותפת. אנחנו הולכים את הדרך הזו יחד.

בסופו של דבר, זה תהליך שמיועד עבור אנשים שלא מוכנים להסתפק ב'בסדר גמור' ובוחרים חיים שיש בהם תנועה גם מבפנים וגם בחוץ. כי פיק פרפורמנס לא חייב לבוא על חשבון רווחה נפשית, וחיים מלאים לא אמורים להרגיש כמו מאבק מתמשך.